מרץ 16, 2013

מתגרשים או מתנסים (מחדש !)


yes220"החששות להיפרד כמעט תמיד גדולים. הספקות לשאלות איך זה יהיה, מה יקרה, איך תגיב הסביבה – מטרידים. ככל שאדם יותר משוכנע בהצדקה המוסרית והערכית שלו לעשות את הצעד- כך הוא פחות מושפע מהקשיים המתעוררים בתהליך הפירוד, ומגינויים מצד הסביבה המשפחתית והחברתית" (לומדים זוגיות, זיוית אברמסון).

פרידה אינה דבר קל , היא צעד שיש בו אומץ ונחישות. המודעות, ההבנה והרצון לבחור אחרת, מבחירה שנעשתה פעם מזמן.

עם השנים אנשים משתנים, בחירה שנעשתה פעם אינה בהכרח מתאימה לנו היום. האומץ להודות, להסכים ולרצות לשנות כי מגיע לי יותר! כרוך באומץ, נחישות, תעוזה והמון משאבים פנימיים.

גירושין אינם אירוע חד פעמי, אלא תהליך ממושך של אירועים ושינויים המשפיעים על התנהלותנו, לעיתים בכל מישורי החיים ובטח על חייהם של בני המשפחה. יש לגייס כוחות פנימיים ותעצומות נפש כדי להתגבר על הקשיים הפיזיים והנפשיים שהגירושין מציבים בפנינו. כמו כן, בזמן תהליך הגירושין נאלצים לעיתים להתמודד עם אנשים רבים "שירשו" לעצמם להתערב בחייכם עם ביקורות ועצות טובות ולא בגלל שביקשנו או חלילה רוע אלא מתוך דאגה אמיתית ורצון לעזור . אלה , יקשו עליכם ולעיתים ינסו להטיל ספק בהחלטתכם.

ברגעים אלו חשוב לזכור כי כל אדם מדבר מתוך הערכים, האמונות והחשיבה הסובייקטיביות שלו . כ"א מדבר מתוך הסיפור שלו. ישנם כאלה שמפחדים להודות שחייהם הזוגיים לא כפי שהיו רוצים כי הם מפחדים לסיים אותם. ישנם אחרים שיקנאו בכם על האומץ. וישנם כאלה שיוכלו לעודד , לתמוך ולהיות שם בשבילכם בלי שום קשר לערכים , לרצונות ולחשיבה שלהם.

כדאי לאסוף מסביבכם אנשים תומכים, מעודדים הרואים את הצרכים שלכם ונמצאים שם בשבילכם . אלה יעניקו לכם כוחות נפשיים, יזכירו לכם את העוצמות האישיות שבכם ויעזרו לכם לחזור לחיים פעילים מהר יחסית.

בחרתי להתמקד באלה השוקלים את האפשרות להיפרד, ומהססים.

כישלון הזוגיות קשור כמעט תמיד במסוגלות הזוגית של שני הצדדים. מה שדרוש למתלבטים בד"כ הם, צמיחה והתפתחות של מסוגלות זוגית זו. דבר זה מתאפשר בדרך של חשיבה ואימונים בהתנהגות חדשה . כלומר בשיפור המסוגלות הזוגית שלהם.

אומרים ש... "להתגרש תמיד אפשר" אז ככה דקה לפני אולי כדאי לבחון ולנסות התנהגויות חדשות ואני אפרט:

- ללמוד להקשיב האחד לשני וכשלא מבינים כדאי לשאול במקום להתווכח.

- לפתח אמפטיה – היכולת הכ"כ רגישה הזאת של לשים את עצמי בנעליו של האחר ולהבין את הסיטואציה. כלי עזר מצוין נוסף לשילוב בהקשבה ובתשאול האחר הוא "לשקף" במילותיו את מה ששמע והבין . זה בעצם חוסך את חוסר ההבנה ובעיות בתקשורת.

- להתחשב באחר – לכ"א ישנם דברים שחשובים לו במיוחד, זה בסדר להתפשר ולקבל את העובדה "שלא יהיה לי בדיוק מה שאני רוצה ".

- לקבל את האחר – ולא לנסות לעצב ולשנות את האחר מחדש.

- לסלוח: "לשחרר" כעסים ופחות להזכיר אותם שוב ושוב.

- לפרגן לאחר- ההבנה שאנחנו שותפים וכל אחד שמח ביתרונותיו והצלחותיו של האחר.

- ללמוד לשתף פעולה במשימות המשותפות. כ"א נדרש לעשות כמיטב יכולתו וכדאי שכ"א יעשה את הדבר שהוא טוב בו ושבא לו בקלות יחסית.

- תקשורת – תקשורת נעימה, מפרגנת, מעודדת וחיובית. "לפטר" את הביקורת ובמקומה ללמוד לבקש שינוי , להגיד מה אני רוצה.

- להתמקד בחיובי שבמערכת היחסים.

ואם נסכם זאת, נוכל לראות שכל הסעיפים בעצם מפתחים מודעות: מודעות לצרכים שלי, לאחר, מודעות לאיכות התקשורת, ההכלה האמפטיה והעידוד, מודעות לחיובי שבמערכת זוגית זו. כשיש מודעות לאיכות הקשר ולבעיות שבקשר, זה הזמן בו כל אחד ייקח אחריות על חלקו בבעיות. לקיחת אחריות אישית גורמת לנו לוותר על הפתרון הכל כך מוכר של האשמת האחר בקשיים ובאכזבות בקשר.

לאחר שפיתחנו מודעות וכל אחד לקח אחריות אישית מגיע השלב האחרון והוא השינוי ההתנהגותי: לאחר שבני הזוג מבינים את הדינמיקה העמוקה של בעיותיהם ומסוגלים להביע אמפטיה, קל להם יותר להעניק לאחר את הדברים החשובים.

בהצלחה !
שלכם ,
ויק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה