אוגוסט 18, 2019

מכירים את המשפט אני לא ... מספיק טובה 
ואתם בוודאי שואלים טובה במה?
והתשובה מייד מגיעה יחד עם תחושה של 
אני לא מספיק... אמא טובה , אישה טובה, עובדת טובה , רקדנית טובה/ רזה,
מוצלחת, יפה ובעצם .. אני לא מספיק... שמעניין מאוד איך למדנו אותה.  
בעיניי, זאת ממש אמונה אוניברסלית 
זה נושא שמעסיק נשים ואנשים רבים.

האמונות שלנו על עצמנו יקבעו כיצד תראה המציאות שלנו.
 
לפי גישת ה-NLP- אמונות הן שיפוטים והערכות שלנו לגבי עצמנו, אנשים אחרים והעולם שמסביבנו.
דפוסי חשיבה אלו הם לעתים לא מודעים ולכן קשה לזהות אותם.
אמונות אינן מבוססות על ההיגיון, ההיפך הוא הנכון הן עמידות בפניו.
כשאדם מחזיק באמונה מסוימת, הוא יחפש ללא הרף הוכחות במציאות שיתמכו באמונתו.
 
כמטפלת NLPיסטית ומדריכת הורים אני פוגשת בקליניקה אמהות וגם הורים רבים שאינם מרוצים בהורות שלהם.
הם בד"כ מייסרים עצמם על כל טעות קטנה ולאחר מכן חווים רגשות אשם.
 
המושג 'אמא טובה דיה' של וניקוט מדגיש וממחיש את הרעיון העיקרי שאין באמת הורה/ אמא מושלמ/ת והשגיאות שלנומאפשרות לילדינו הזדמנויות ללמידה וגם התמודדות עם תסכולים שגם הם חשובים לחיים. 
מושג זה מתכתב עם הנחות יסוד NLPיסטיות,שהן אמונות מעצימות ומקדמות וכדאי מאוד שנפנים אותם פנימה.

לדוגמה הנחת יסוד 'אני לא נכשלת אני צומחת' לפיה כדאי להפסיק ולהתייחס לאי-ההצלחות
שלנו ככישלון ולהתייחס אליהן כאל הזדמנויות לבחון את עצמנו, לרכוש כלים נוספים ולהתפתח.
 
הנחה נוספת שמתכתבת היטב היא 'אני תמיד עושה את הבחירה הטובה ביותר עבורי ברגע נתון'.
כל התנהגות, הינה הבחירה הטובה ביותר האפשרית לאדם באותה נקודת זמן.
 
ואני אסיים בהנחת יסוד מעודדת 'האנרגיה שלי זורמת אל המקום שבו תשומת הלב שלי מתמקדת'.
במקום להתמקד ולמקד את תשומת הלב שלכם בטעויות ובאילו היינו עושים כך או אחרת,
תתמקדו באפשרויות האחרות שלכם, היו קשובים לילדים וגם לעצמכם,
תלמדו מטעויות העבר ותמנפו זאת ללמידה, לצמיחה והתפתחות בהווה ובוודאי בעתיד. 
 
אל תצפו מעצמכם להיות מושלמים כי אין באמת מושלם, כן יש שלם...
 
תתרכזו ותמקדו את האנרגיה שלכם בדברים הנהדרים והטובים שאתם עושים וביכולת שלכם
ללמוד, לשנות ולהשתפר וכך תייצרו לילדיכם מודל אנושי שלומד ומתפתח וכן... גם טועה.





 



כהורים אנחנו ממש אבל ממש רוצים שיהיה לילדים שלנו טוב, שיהיו מאושרים, שיהיה להם כייף ... 
(הבנתם את הרעיון, נכון? ) 
אז, ככאלה שזאת המוטיבציה הפנימית, הכוונה החיובית. מה הרבה פעמים אנחנו עושים, כשהילד שלנו מספר לנו אירוע או חוויה שבה נשמע שהוא בדיאלוג פנימי או אפילו בקונפליקט של מה נכון לעשות ... 
ב"אדלריאנית" קוראים לזה הורה "כבאי", הורה שרוצה "לסדר" לילדיו את העניינים
(מזכירה לכם ממקום ממש טוב. כן?!)
כשאני אומרת הורה כבאי למה בעצם אני מתכוונת? להורה שאומר לילדו מה לעשות 
וכשהורה אומר לילדו מה לעשות, מה אז קורה לילדו לדעתכם? נכון...
  • זה מחליש את הילד כי הוא בעצם מבין שאתם יודעים מה לעשות והוא, לא!
  • אתם גם הופכים אותו לילד שתלוי בכם ובעצות שלכם. 
  • ואפילו גם מגבילים אותו, מגבילים אותו לחשוב, מגבילים אותו לפתור קונפליקטים ומגבילים אותו בהתמודדות שלו עם מציאות בלתי רצויה. וגם מגבילים אותו בכך שאתם נותנים מענה מהניסיון והידע שלכם, שהוא לא בהכרח מתאים למי שהוא. 
אז .. דמיינו לרגע סיטואציה שבה אתם מנהלים שיחה עם ילדכם, והוא מספר לכם על התלבטות מסוימת, קושי שחווה, קונפליקט שאינו יודע כיצד לפתור. 
ואתם, כהורים נהדרים שממש רוצים שיהיה לו טוב, מקשיבים בקשב רב, מסתכלים עליו במבט חם ומלא אהבה והערכה ו...מתחילים לשאול שאלות 
וככאלה ששואלים שאלות טובות ומקדמות אתם בעצם מעניקים לו
  • תחושת ערך כי אתם בהקשבה מלאה, מגלים עניין וכך הילד מסיק שהדברים שלו מעניינים וגם חשובים. 
  • אתם מאפשרים לו לחוש תחושה נפלאה של עוצמה, כי אצלו הידע והיכולות
  • וגם מאפשרים לו חופש לפעול, מוטיבציה ואופטימיות כי אצלו הידע והכוחות וגם הבחירה באיך הוא בוחר לפרש ולפעול בתוך הסיטואציה.
אז ככאלה אתם הופכים מהורים שנמצאים בסוכת המציל, הורים "כבאים" להורים "בנאים".
הורים שבונים ומבססים קשר ממקום של שוויון ערך, ממקום של לסמוך על ילדכם שיידע להשתמש בכישורים, בתבונה ובידע שאסף לאורך השנים.

בהצלחה! 
ילדים הם בדיוק כמונו, ההורים.
יש להם רגשות, חלומות,צרכים פיזיים ורגשיים, וגם פנטזיות ופחדים.
הם מתמודדים עם כשלנות וחששות.

לעיתים מצליחים יותר ולעיתים פחות.
מאחר והכל חדש להם, הם לומדים את ההתנהגות שלנו, ההורים,
וכך גם הם מסגלים התנהגויות.
 
היכולת שלהם להבין ולפרש את מציאות חייהם שונה מזו שלנו המבוגרים,
ולא פעם אנחנו צריכים לתווך להם סיטואציות מחייהם.
כשהם נולדים, הדבר הראשון והטבעי שהם עושים
הוא לצפות בנו ההורים -  ומתוך הצפייה הזאת הם מסיקים מסקנות על העולם.
מסקנות אלה לא תמיד נכונות כי הם צעירים, זוכרים ?!
 
את המסקנות שהם הסיקו בלי באמת להבין את מה שעמד מאחוריהם 
הם לוקחים איתם להמשך חייהם.
 
כשאנחנו מבינים את האסטרטגיה שהילד הפנים ולמד
חשוב להסתכל על הדברים ובמיוחד על אסטרטגיית הפעולה שהילד בוחר.
לעיתים רבות , קשה מאוד לנו ההורים "להשלים" ולהודות
שההתנהגות של הילד היא לא הטבע שלו,
היא לא הצורך שלו היא פשוטה כמשמעה - למידה.
והרי הילד בן 3 או אולי 5 היכן יכול ללמוד התנהגות זו הכי טוב - נכון , בבית!
 
כשהוא נחשף שוב ושוב לאותם דפוסים, מתבונן, לומד ומפנים.
בד"כ, לנו כהורים קשה להודות, כי אנו "לימדנו" את ההתנהגות שעכשיו כ"כ מפריעה לנו.
אז מה הורה יכול לעשות כדי לשנות את בחירתו האוטומטית כמעט של היקר לו מכל?
אתם בטח כבר מבינים.כשההורה ישנה את דרכו
הילד לאט לאט יבחין בשינוי וישנה בהתאמה את התנהגותו.
מודלינג כך קוראים לזה .
הילד עשה ועושה מודלינג עלינו ההורים.
בעצם , הילדים מצלמים את מגוון התנהגויותינו,
מפנימים ומתנהגים בדיוק כמונו .
 
לדוגמה : אם הילד עקשן ,
זה לא סתם, הוא לא בהכרח נולד עקשן,
ישנה סבירות מסוימת שהוא למד להתנהג בעקשנות בבית.
ועכשיו לנו המבוגר האחראי נשאר לעשות מודלינג על אדם שמתנהל 
בסיטואציה דומה טוב יותר מאיתנו.
 
גם אם לא חשבנו כך,שאנחנו לא מתנהלים טוב בסיטואציה. 
אנו מבינים עפ"י התנהגות הילד שמשקף לנו את המציאות הקיומית.
 
 מודלינג ב- NLP  הוא תהליך של יצירת מצוינות בכל תחום בחיינו,
על ידי לקיחת דוגמה ממישהו שעושה זאת הכי הכי טוב.
בתהליך המודלינג אנחנו "נכנסים לנעליו" של אותו אדם
על ידי לימוד ואימוץ ההתנהלות שלו.
זהו תהליך שבו אנחנו למעשה ממקסמים את היכולות שלנו
והופכים להיות גרסה מוצלחת יותר גם של עצמנו.
המושג מודלינג במובן זה לקוח מתחום ה-NLP
מייסדי ה-NLP - ריצ'רד בנדלר וג'ון גרינדר דגמו את האסטרטגיות של
כמה אנשים מצוינים בתחומם, והביאו לעולם את מיומנות ה-MODELING
שמאפשרת לנו להידמות למומחים בתחומים בהם אנחנו מעוניינים להצטיין.
 
בתהליך זה אנחנו מאתרים את המאפיינים של ההתנהלות של האדם 
שאליו אנחנו רוצים להידמות: 
* התבוננו היטב בדמות של
האדם שבחרתם...

* שימו לב להבעות הפנים של הדמות, איך היא עומדת, איך היא נעה...

* הקשיבו לדרך בה היא הוגה את המילים, לאינטונציה, לגובה הקול וכן הלאה...

* שימו לב לכל פרט שמייחד אותה...

* כאשר אתם מרגישים שאתם מכירים היטב את אופן ההתנהלות של האדם
שבחרתם בו כמודל, עצמו עיניים ודמיינו אותו מתנהל באופן מיטבי בסיטואציה מסוימת...

* דמיינו רצף של פעולות שמתרחשות בסיטואציה זו, והיו מודעים למה שמתרחש שם...

* לאחר שהתבוננתם היטב בהתרחשות ולמדתם היטב את אופן ההתנהלות, אתם מוזמנים לחוות את הסיטואציה בעצמכם דרך הדמות הנבחרת:

* פסעו עכשיו  פנימה אל תוך הדמות, וחוו את הסיטואציה דרך הגוף של הדמות...

* דמיינו שאתם מתבוננים דרך העיניים שלה, שומעים דרך האוזניים, מתנועעים בדיוק כמוה...

* היו מודעים לתחושות שלכם... לרגשות שעולים תוך כדי שהות בדמות...

* לאחר שאתם חשים בנוח בתוך הדמות, בחרו סיטואציה עתידית שבה אתם זקוקים להתנהלות מיטבית זו...
* חזרו על כך כמה פעמים שנדרש לכם על מנת שתחושו הכי נוח וטבעי להתנהל על פי המודל, לאחר מכן, חפשו הזדמנויות וסיטואציות שבהן תוכלו להתנהל בדפוסי ההתנהלות הרצויים שאימצתם.
 
ועכשיו, התווסף לכם כלי נוסף כדי ללמד אתכם וגם את ילדכם בחירה ואסטרטגיית פעולה שונה מזו הרגילה שבאוטומט שלכם. 
 
כשאתם וגם ילדכם בהתאמה תאמצו אסטרטגיה זו ותנהגו כפי שהייתם רוצים
תתרחש למידה ואיתה התנהגות חדשה.
ההבדל הוא שהפעם התנהגות זו תתקבל בברכה. :-) 
 
בהצלחה!



הקשבה אמיתית היא המפתח לכל מערכת יחסים מוצלחת, יחסי הורה-ילד מתקלקלים לעתים
על ידי הורים "מנותקים", אדישים, מוטרדים או שקועים מדי בעצמם. 
לא משנה עד כה אנו כהורים מתאמצים להקשיב למתבגרים שלנו, יש סיכוי שהם יגידו שאנחנו לא מבינים אותם. 
 
אני רוצה לספר לך סיפור, סיפור על אמא תרזה
 
אימא תרזה אחרה ב –5 דקות לאסיפת עיתונאים.

כשנכנסה היא התנצלה על שלא הגיעה בזמן ואמרה שאיחרה משום שהתפללה.

אחד העיתונאים שאל אותה:

"וכשאת מתפללת – מה את אומרת לאלוהים"?

"אני לא אומרת דבר – אני מאזינה".

"וכשאת מאזינה לאלוהים" – הוא המשיך ושאל – "מה האל אומר לך"?

"הוא לא אומר דבר – הוא מאזין".

אז...למה אני מספרת לכם על התפילה של אמא תרזה?
כי יש משהו מדהים בהאזנה של שני צדדים -

כשאנחנו מאזינים ומאזינים לנו, האינטראקציה שאנחנו מוצאים עשויה להיות מאוד עמוקה.

כהורים כדאי וגם רצוי שנאמן את שריר ההקשבה.

להיות במקום  המאזין, לתרום מעט מאוד מעולמנו הפנימי
כדי שלא "נשתול" מחשבות שלנו,  רצונות, דעות.
להאזין בדרך שתאפשר לילדים להקשיב לקול הפנימי שלהם.

תופתעו אולי  לגלות שהרבה פעמים כשאתם מאזינים להם... 
באמת מאזינים להם, הילדים שומעים את  עצמם...,  אולי בפעם הראשונה. 

וגם אם  הדברים הללו נאמרו להם בעבר ע"י אחרים, 

הרי שמתוך השקט והקול הפנימי – הם  יודעים באמת מה נכון להם. 
"מילים המשתחררות מפיהם של ההורים אל חלל החדר - יוצרים הד  ועדות".
 

מחקרים מראים כי:
  • ילד שחווה הקשבה איכותית יגדל להיות בוגר עם תחושת מסוגלות, אחריות, ביטחון
    ואמונה בעצמו, וגם עם סובלנות לאחר.
  • הורה מקשיב יוכל להניע את הילד שלו ליותר, לסייע לילד שלו להתמודד עם קשיים, אתגרים ומורכבויות.
  • הורה שמקשיב יחווה ויחוש קרבה רבה לילד ויאפשר לילדו לחוש קרבה אליו. 
ולפני סיום כמה שאלות למחשבה:
  • איך לפי דעתכם מרגישים הילדים שלכם כשאתם מקשיבים להם?
  • מה אתם כבר עכשיו יכולים ורוצים לעשות כדי לשנות את חווית ההקשבה עבורכם ועבור ילדכם?
 
מאחלת לכם הקשבה איכותית וטובה.


כשאני מסתובבת בתערוכות בעולם אז מתאפשרת עבורי פניות ממקום אחר... אני עוצרת לרגע ממירוץ החיים ואני לגמרי בסטייט אחר ( כן כן אני עסוקה וכל כולי בפרויקט לשמו התכנסתי😉) ועדיין השקט הזה מאפשר לי גם לזקק תובנות ומחשבות ממרחק 😊 וזה משמעותי.
מכירים את זה שממש חשוב לכם כהורים משמעותיים שהדברים יקרו כמו שלדעתכם נכון. ואז בד״כ הילד מסרב לשתף פעולה שלא לומר מתעוררת אצלו התנגדות קשה 😫 ומה אז קורה לנו כהורים? אנחנו, נכון מאוד מנסים לשכנע אותו שככה נכון ובלה בלה בלה ( זה בדיוק מה שהוא שומע כשאנחנו ״חופרים״ ו״חופרים״) ומחכים לרגע שהוא יתעשת ויבין ... והרגע הזה אוווווף לא קורה.
ואז אנחנו מתחילים לתייג אותו אצלנו בראש הוא דחיין, היא עצלנית ואנחנו מפספסים את הנקודה המשמעותית שקורית לילדינו בראשם המהממםם
כן כן זה נכון וזה לא נגדנו וזה בעד עצמם
וחשוב להם להגן על עמדתם גם אם עמוק ב-❤️ הם אפילו יודעים שאנחנו צודקים.
וכן ...חשוב להם ללמוד ולהצליח במבחן
וגם הם יודעים שאנחנו לא עובדים בחברת חשמל כשהם יוצאים מחדרם והאור דולק ...וכן גם לה לא הכי נעים שהבגדים זרוקים על הרצפה ובעצם הארון סתם תופס מקום כי ממילא כל הבגדים מחוצה לו.
הבנתם נכון?! וכן זה קורה במשפחות הכי טובות ואנחנו לא מיוחדים 😫
אז מה בכל זאת חדשות ההבדל ... הבנתי שזה שאני וגם הוא חופרים זה לא באמת מקדם אותנו וחשוב לחפש ולמצוא את החיבור למוטיבציה הפנימית וכן איומים וגם חפירות הם ביג נו נו למוטיבציה הפנימית הזאת.
הרי היא לא באמת עצלנית וכן חשוב לה להצליח במבחן ובטח שהיא ממש אבל ממש רוצה לרזות ואז הבנתי שכשהיא, הוא ואפילו אנחנו כמבוגרים רוצים שינוי ולא מצליחים ליישמו זה כי אנחנו יכולים לטעון בעד וגם נגד השינוי ממש באותו זמן נתון ...תקראו לזה קונפליקט ואפשר גם אמביוולנטיות ופה הבשורה, ככל שאני בקול הפנימי אטען לעצמי בעד השינוי הסיכוי שהוא יקרה גדול וההיפך הוא הנכון ...
אז איך בכל זאת אגרום לו ואפילו לה להתחבר לקול הפנימי כי היי גמאני בן אדם וכאדם אני יצור תגובתי והתנהגויות במיוחד לא רצויות ״מפעילים״ אותי שלא לדבר על מחרפנים אותי ממש.
אז מומלץ קודם לנשום נשימות עמוקות כאלה טובות
וגם לרדת מהעץ שטיפסנו עליו כיודעי דבר ומוסמכים
וכן להפסיק גם שקשה לתת עצה (אלא אם התבקשנו לה) והכי חמור להפסיק לנסות לשכנע אותו ואותה בצדקתנו.
בעיניי, הכי חשוב ומשמעותי זה קודם להבין שגם שהיא או הוא גם תגובתיים בדיוק כמונו...וכשאנחנו מתאמצים לכפות את דעתנו ולדחוק לפינה אנחנו מקלקלים להם את החיבור לקול הפנימי שלהם למוטיבציה הפנימית שלהם.
וכן .. בדרך אנחנו גם הורסים את היחסים ( וזה לפוסט אחר...).
אז במקום לחפור פשוט תשאלו שאלות כמו ...
מה את רוצה ?
איך אתה רוצה ?
איזה תעודה את רוצה ?
למה חשוב לך לרזות?
למה זה חשוב לך ? או למה את רוצה את מה שאת רוצה ?
ואיך , איך אתה מתכוון לעשות את זה?
תסמכו עליהם שהם ממש יודעים וגם יש להם שיקול דעת 😊
חפרתי😉 ואתם, הבנתם נכון ?!
שלכם,
ויק
וכן מקסים פה התמונה צולמה היכן שההשראה נוצרה ב- Piazza Garibaldi ❤️
היא נכנסה הביתה שקטה מידי ביחס למי שהיא בד"כ... הבטתי בה והיא הסיטה את מבטה שלא אראה את פניה.. בחושיי הבנתי שהיא פגועה. הצעתי ארוחה. סירבה ונכנסה לחדרה.
בחדר חשוך ישבה לה שעות ואינה הסכימה לדבר.. ואני הצעתי לה חיבוק, הכלה, "עיניים טובות" וכמובן שיחה על מה שהיה והוספתי, רק כשתהיי מוכנה בובי ותרצי לשתף אותי אני כאן איתך ובשבילך.
ובאמת לאחר מס' שעות שלה עם עצמה... התיישבתי על מיטתה וכך זה התחיל...
זה כמעט לא היה כלום. כמה מילים "שנזרקו" באוויר במסדרון בי"ס...
מהמילים האלו הבנתי שלא "ראו" אותי שם. לא חשבו עלי, לא לקחו אותי בחשבון. שמו את הצרכים/ רצונות שלהם לפני אלה שלי. וזה גרם לי לתחושה קשה, אני ממש התכווצתי..נעלבת ומאוד מאוכזבת.
כך היא סיפרה ... ואני הרגשתי איך אני מתכווצת איתה, איך ליבי נחמץ איך אני לרגעים חשה את העלבון שלה יחד איתה!
ואז גם נזכרתי בעצמי פעם מזמן שגם אני הייתי ילדה וכך סיפרתי לה
כשהייתי ילדה והייתי די נפגעת ונעלבת בקלות, למדתי מהר מאוד שהיכן שקשה מעליב ופוגע פשוט הולכים לבלי שוב.
שנים הייתי מכניסה את הכאב עמוק פנימה בלב, ושם "השד" היה משתולל. ככה חופשי ללא רסן ומבחוץ מבחוץ הכל היה נראה כאילו כרגיל, כאילו כלום לא קרה. (רק יחידי סגולה ידעו לנחש על מה שמתחולל מבפנים).
וגם כדי להצדיק את התנהוגתי זו, סיפרתי לעצמי סיפור סיפור שתאם "בול" את האסטרטגיה שפיתחתי והייתי אלופה בה. אם מישהו מעליב/ פוגע בי, אז אין לו בעצם מה לעשות בחיי. והכי פשוט זה לקום וללכת (תלמה בר אב בספרה המצוין מציינת זאת כאסטרטגיה הראשונה במס' כשאנו פוגשים במציאות שאינה רצויה לנו - "לנתק ולהתנתק" - (כן כן כשנחשפתי לפני שנים לספרה מהר מאוד מצאתי את הדבר המוכר לי כ"כ שליווה אותי שנים. בבגרותי לעיתים רחוקות אני בוחרת להשתמש בה).
את התובנה המשמעותית שלי בנושא עלבון קיבלתי בזכות עלבון "קשוח", מר ממש מחברה טובה. שלרגע גם עליה רציתי לוותר.. ומזל שלא ויתרתי 🙂
כדי לסלוח ולהמשיך בחברות זה "אילץ" אותי לעשות "עבודה"
אז כמה תובנות שזיקקתי מתוך "העבודה" שעשיתי
אנחנו נעלבים בד"כ כשלא "סופרים" אותנו, כשלא מתייחסים אלינו, כשלא רואים אותנו וגם כשלוקחים אותנו כמובן מאליו.
ומתי עוד אנחנו נעלבים? כשדוחים אותנו (באהבה, בחברה, בעבודה, בתחושת השייכות). זה נשמע כאילו אומרים לנו: "אתם לא שווים מספיק בשבילנו".
ומתי עוד? כשאומרים לנו דברים שגורמים לנו להרגיש "קטנים" ולא מוצלחים. נמוכים בסולם החשיבות .
ז"א האגו הוא שנפגע, המנגנון שפיתחנו כדי לשמור על תחושת הערך העצמי שלנו.
האגו שומר על המקום "השמור", הרגיש ביותר שלנו.
וכך ככל שאנחנו מרגישים פחות "בטוחים" מבפנים, כך אנחנו מפעילים יותר אגו, שישווה ללא הרף את עצמו עם אחרים וזאת כדי לאשר את מקומו/ מקומי בסולם, שהוא- אני ראויה ובמיוחד כדי לא להרגיש עלובה.
והנה המסקנה המשמעותית שגרמה וגורמת לי להתהלך בעולם ביתר קלילות. ככל שאנחנו יודעים ומכירים בערכנו העצמי, מעריכים ושמחים על מי שאנחנו בדיוק כמו שאנחנו זה נפלא ומבורך,וכך השימוש באגו הולך ומתמעט.
לא, אנחנו לא חייבים להוכיח שאנחנו יודעים יותר, צודקים יותר, אהובים יותר.
מותר: לא להיות נחשבים בעיני אחרים, לא "נספרים" ואפילו לא "נראים".
כשאנחנו יודעים שאנחנו חשובים ומשמעותיים כפי שאנחנו, אנחנו יכולים פשוט לנוח.
ומאז אותי אירוע משנה חיים ואסטרטגיה, בכל פעם שנעלבתי, הצצתי רגע פנימה, מיינתי רגשות וזיהיתי שמדובר בעלבון, ולא במשהו אחר.
אמרתי לעצמי כן... ותודה. תודה אגו יקר שרצית לשמור ולהגן עלי, ובאמת שאני יכולה לשמור על ערכי לבד, תודה ! והמשכתי הלאה...
מעיין שלי ברגע של עלבון... האסטרטגיה שהוא פיתח 🙂 


מכירים את זה שכולם טובים יותר, יפים יותר, מוצלחים יותר, יצירתיים יותר ובקיצור יותר....
איכשהו תמיד קל יותר ולא מקדם בכלל  להסתכל על עצמנו בעיניים ביקורתיות ולא אוהדות בכלל
ועל האחרים בעיניים טובות.
אחחחח אילו יכולתי לברוח, ממש לברוח שלא יגלו את הבלוף ... שלא יגלו את החלקים שאני מסתירה ממש טוב... מכולם
כן, נכון יש לי יכולות, איכויות וגם דיעות
וגם גיליתי שכדי להצדיק את היותי נהדרת, מקצועית, איכותית, חכמה ... אני עובדת ממש קשה או דוחה עד אין קץ את הרעיון, המשימה עד שזה ממש מתפרץ ממש מתוכי ובלתי נשלט.
כשמחמיאים לי קשה עד בלתי אפשרי להסכים ולקבל
ופשוט לומר תודה.
עד ש... כן, עד שהבנתי את האסטרטגיה, את הרווחים שיש לי מהיותי "צנועה"
שמוכנה לעבוד ממש קשה רק ש... לא יגלו את השקר.
כמאמנת ומנחה אני יודעת שברגעים מסוימים התחושה הנוראית של
"אני לא מספיק שווה/ טובה/חכמה" אינה פוסחת כמעט על איש.
כשהכרתי את כל החלקים בתוכי הטובים והפחות, הנחוצים והפחות, "הסקסיים" ואלה שפחות כשבאמת קיבלתי אותם ועשיתי איתם "שלום" והבנתי שכל החלקים הם אני
היפים יותר והיפים פחות
המחמיאים יותר ואלה שפחות
כן... הם כולם אני
אז יכולתי "לשחרר" את הכבלים ולשחרר את קולי לעולם בלי לחשוב איך זה נראה ואולי זה לא רלבנטי ובטח אחת מהממת אחרת עשתה את זה קודם ובלה בלה בלה שעייף אותי מאוד וגרם לי לתחושות מאוד לא נעימות והכי מתסכל זה גרם לי לקיבעון.
למדתי שמהבלוף שאני לכאורה, אחרים מקבלים ערך
אז.. כל פעם שהקול הזה מגיע לבקר במקום לוותר לו אני בודקת עם עצמי מה אחרים יקבלו מזה... למשל שאכתוב את הפוסט הזה.
מוקדש לכל אלה שחושבים שהם לא מספיק

ינואר 01, 2015

שנה חדשה בפתח

שנה חדשה בפתח......כן כן ... כבר 2015 הזמן עובר ומהר ...
בעיניי זה בהחלט זמן מוצלח יותר בו כדאי וחשוב לעצור ולעשות חשיבה מחודשת. זמן בו נבדוק באיזה מקום בחיים אנחנו צריכים כוונון, דיוק או אפילו בחירה מחודשת, שינוי או הערכות מחדש בכל תחומי החיים.  כל דבר שיכול לתמוך בהמשך חיים מוצלחים, משגשגים מלאי עשייה, צמיחה והתפתחות.

רבים מאיתנו נכנסים למסלול חיים שהופך עם הזמן למשהו מובן מאליו, משהו שהופך להיות לחלק מאיתנו כאילו "ככה זה ואין אחרת"… המוח שלנו כבר פועל בכיוון מסוים ונע בכיוון אחד.
לרוב אנחנו אפילו לא מעלים בדעתנו לעצור ולעשות חשיבה מחדש, הערכות מחדש .

אז למה רובנו לא עוצרים ובוחרים מחדש?

אולי כי זה פשוט לא עולה על דעתנו? אנחנו כל כך עסוקים במירוץ, בהישרדות, בפרטים של חיי היום יום ואנחנו לא מסוגלים לעצור ולחשוב מרוב העומס שאנחנו נתונים בו.

אולי אנחנו נמצאים בשגרת חיים שהתרגלנו אליה ואנחנו פשוט צפים שם ללא תנועה משמעותית.

אולי אנחנו לא חושבים שמגיע לנו לבחור או שאנחנו מסוגלים לבחור…

או שאולי אנחנו לא עוצרים ובוחרים מחדש מתוך פחד… וממה בעצם אנחנו מפחדים? אולי אנחנו מפחדים מעצמנו? מהשאלות הקשות שיעלו אם נעצור ונחשוב על הדברים? ואולי אנחנו עוד יותר מפחדים מהתשובות??? אולי אנחנו מפחדים שאם יעלו התשובות, לא נוכל לברוח מהשינוי? והרי לרובנו שינוי זה דבר מפחיד, זה ללכת אל הלא נודע…

מישהי אמרה לי פעם בתקופה קשה בחייה "אני מפחדת לגעת בדברים ולפתוח אותם כי אז אשחרר את כל השדים  מהבקבוק". ונשאלת השאלה האם מצב בו השדים הללו כלואים זמן רב מידי בבקבוק לא מסוכן יותר? אולי אם השדים יהיו כלואים זמן רב מידי בתוך הבקבוק, ייתכן שהבקבוק לא יחזיק מעמד והוא יתנפץ לנו בין הידיים? ואולי אז הפיצוץ יהיה לגמרי לא מבוקר וגם יותיר אחריו פצועים רבים מהרסיסים???

אני מזמינה אתכם לקראת השנה החדשה לשאול את עצמכם שאלות (גם אם הן קשות).. אולי אם תשאלו מספיק לאט ומספיק בזהירות, מתוך קשב פנימי עמוק, תצליחו "לפתוח את הבקבוק" בעדינות, ולשחרר מתוכו את השדים באופן מבוקר. ואולי… רק אולי תגלו שאותם שדים שכל כך חששתם מהם כבר לא ייראו לכם כל כך מפחידים ומסוכנים כמו שחשבתם…

זאת בהחלט הזדמנות מצוינת לעצור ולבדוק מה מקור הפחדים שלנו (שלרוב הם לא רציונליים, אך בהחלט שולטים ומנהלים אותנו).
להתבונן בהם,בפחדים,  לבדוק אם הם רלוונטיים (לרוב הפחדים שלנו מתבססים על אמונות עתיקות שאימצנו לנו במהלך החיים אולי אפילו על מיתוסים שעברו אלינו בהעברה בין דורית).
 ברגע שנסתכל על מקור הפחד, נבין אותו ונתחיל לעבוד איתו אולי אפילו נצליח להתיידד איתו , והשינוי יגיע ממילא…

בכל אופן חשוב להבין, שכאשר אנחנו "פותחים את הבקבוק" בצורה מבוקרת, אנחנו יכולים להתרגל לתובנות החדשות שלנו בקצב המתאים לנו וכך יכול להיווצר עוד ועוד מקום לתובנות נוספות שיצוצו עם הזמן.

אז אני בוחרת לראות גם בפתיחת שנה זו הבאה עלינו לטובה, הזדמנות להתבוננות, לאוורור, לבחירה מחדש. זמן בו אפשר:

להאט
לבחון דברים לעומק, לבדוק האם אנחנו נעים במסלול שהוא נכון לנו… באיזה דרך אנחנו צועדים עכשיו ?
באיזה דרך היינו רוצים לצעוד ?
מה יאפשר לנו לצעוד בדרך הרצויה לנו ?


אז מאחלת לכם מעומק הלב לעצור מידי פעם , להתבונן ולתת לעצמכם את המתנה הנפלאה והכ"כ משמעותית הזו של שינוי מתוך בחירה מודעת מהלב.

שנה טובה!
שלכם ,
ויק

אוגוסט 19, 2014

אני מאמינה שכל אדם יכול להפעיל את הקסם ולברוא את מציאות חייו.

ה- NLP והדמיון המודרך בעיני הם הכלים להפעלת הקסם הזה, באמצעותם אנו יכולים להיכנס פנימה אל תוכנו ולגלות סודות, יכולות , כישרונות ועוצמות. ואלה הופכים זמינים בתוכנו.

הנחת היסוד משמעותית בעיניי, בכל אדם קיימת היכולת להשיג כל מטרה שהוא בוחר .

תדמיינו את עצמכם מחוברים לעוצמות שלכם, לרגעי השיא שלכם, למוזיקה שאתם אוהבים, למראות והנופים שמדברים אליכם, לתחושות הטובות ביותר ולזיכרונות שמחממים את לבכם ונכונים לכם.

באמצעות ה-NLP והדמיון המודרך מתאפשרת גישה אל האוצרות האלו שקיימים בכם.
ולאחר שהכרתם את האוצרות הנפלאים הללו ניתן ואפשר להעביר אותם לכל מצב אחר בחייכם שבו תוכלו להשתמש בהם.

בתהליך ה-NLP והדמיון המודרך רמת המודעות עולה יותר ויותר.

בעיניי, לחיות מתוך מודעות זאת עצמה אמיתית. אנו מגלים שיש לנו אחריות גדולה על הבחירות שלנו בחיינו.
שבכל התנהגות אנו מרוויחים משהו. שלפעמים המחיר שאנו משלמים גבוה מכפי שהערכנו או מכפי שאנו מוכנים לו .

כשאדם מבין מה מניע אותו לפעולה, מה הרווח וההפסד, איזה אמונות מובילות או מעכבות אותו,מכיר את הדפוסים שמשרתים אותו כבר שנים אולי.... מתוך הרגל .
בעזרת המודעות , ההבנה והידע החדש ניתן למצוא התנהגויות חלופיות טובות יותר ומספקות יותר עבורו.

ה-NLP והדמיון המודרך מציע פתרונות להרבה תחומים החל מליווי בחולי , הפרעות אכילה , חרדות ועד לפחדים שונים פחד קהל, פחד מטיסות וחרדת מבחנים.

ברגעים אלו שבהם אוחז בנו הפחד אנו עוצרים להביט, להקשיב לדיאלוג הפנימי, ולתחושות.
לפעמים ההבנה היא זו שעושה את ההבדל בדרך לפתרון .

חיזוק הדימוי העצמי והביטחון העצמי מתאפשר בדרכים רבות ומגוונות, אם באמצעות החלפת התקליט שמתנגן בנו בדיאלוג הפנימי שלנו, ואם על ידי טכניקות לפתרון קונפליקטים בין חלקים בתוכנו, כלים נוספים לשינוי הפרספקטיבה ולעיתים משחק תפקידים ועמדות מאפשר לנו לבחון את עצמנו מזווית אחרת תומכת.

אני מאמינה ויודעת שבסופו של תהליך מגוון ומרתק ניתן להגיע לרמות חדשות של אהבה וקבלה עצמית .

אתם מוזמנים לטעום מהקסם .....

שלכם ,
ויק





מאי 03, 2014

איך משפרים בטחון עצמי ?

אם אתם רוצים להיות בעלי בטחון עצמי גבוה או לפתח את הביטחון שקיים בכם - הגעתם למקום הנכון.


כל אחד תופס את עצמו בצורה מסוימת , חכם , יפה ,מוצלח, נאה וכו' .


לכל אחד מאתנו יש "אני אידיאלי" - אוסף תכונות המייצג את מי שהיה רוצה להיות. כל אחד מאתנו משווה את הדימוי העצמי שלו לאני האידיאלי שלו.
אצל אדם בעל דימוי עצמי גבוה, הדימוי העצמי קרוב מאוד לאידיאל הפנימי
אצל אדם בעל דימוי עצמי נמוך, קיים פער משמעותי בין השניים.

ההגדרה המילונית לערך ביטחון עצמי: "האמונה של אדם ביכולתו להצליח במעשיו או בצדקת דרכו או בנכונות החלטותיו".
ז"א , ביטחון עצמי הוא האמונה של אדם ביכולת שלו . בעיניי , ביטחון עצמי הינו נכונות של אדם להכיר ביכולות שלו, כמו גם בחולשות שלו, ולהשלים איתן.
זהו אדם שמקבל את עצמו ועסוק בעשייה מקדמת עבורו ,ופחות מתמקד ומרצה את הסביבה.

אז ראשית והכי מתבקש : האמינו בעצמכם. שינוי מחשבתי חיוני לשינוי התנהגותי ויוליד שיפור בביטחון עצמי. היו אופטימיים , חשבו על היכולות והכוחות שלכם בנוסף לתכונות החיוביות .

באמצעות NLP ודמיון מודרך ניתן לעשות תהליכים לחיזוק הביטחון העצמי ביעילות ובזמן קצר, לזהות את העוצמות והיכולות העומדות לרשותנו, לרכוש כלים שיאפשרו לנו להשתמש ביכולות אלו במצבים ובתחומים שונים בחיים.


צעדים לחיזוק הביטחון העצמי בשיטת NLP

1. תזכרו בחוויה בה הרגשתם בטוחים, ותוסיפו לזיכרון הזה רגשות ומחשבות, קולות (איך הרגשתם אז? איזה מחשבות היו לכם בחוויה הזו ? איך התנהגתם ? ותיקחו נשימה עמוקה כדי ליהנות מהתחושה, זה יצור לכם חוויה פנימית של בטחון.
2. אתרו תחום בחיים שיש לכם בטחון בעשייה שלכם ותיהנו מהתחושה הזו.
3. תזכירו לעצמכם יכולת שקיימת בכם ושאתם מעריכים ותחשבו על התחום שאתם רוצים לחזק בעצמכם. בעזרת הדמיון תביאו את היכולת לתחום שאתם רוצים לחזק ותדמיינו איך אתם פועלים בתחום הזה כשיש לכם את היכולת הזו.
כעת הבחינו מה קורה כאשר אתם משתמשים ביכולת זו , משאב זה ?
איזה אפשרויות נוספות נפתחות בפניכם?
מה שונה עכשיו ? 
  • התמקדו בהישגים שלכם – השוואות לאחרים מובילים לתחושה של נחיתות ופוגעות בביטחון העצמי, תתמקדו במה שהשגתם זה הישג שלכם וזה המון.
  • אין כישלון אלא משוב לצמיחה – אחת מהנחות היסוד של עולם ה NLP טוענת שרצוי להפסיק להתייחס לאי-ההצלחות שלנו ככישלון ולהתייחס אליהן כאל הזדמנויות לבחון את עצמנו, לרכוש כלים נוספים ולהתפתח. תאמינו ביכולות שלכם אל תחששו לנסות .
  • הצלחות ודברים חיוביים – הכן רשימה של הצלחות והישגים שצברת, של תכונות חיוביות בעצמך ושל מחמאות שקיבלת מאחרים. עדכן את הרשימה כל הזמן, באופן יומיומי.
אנשים עם ביטחון עצמי משיגים מטרות רבות, וזה גורם להם לתחושה של סיפוק רב, תחושה של אושר והגשמה. כל זה מחזק להם עוד את האמונה בעצמם וביכולותיהם.
תהליך האימון האישי הוא תהליך מרתק ומעניין. המתאמן חווה התפתחות אישית והרחבת התודעה. הוא לומד להכיר יכולות שהיו טמונות בו בפנים, אך לא היו נגישות לו.
האימון האישי מתבצע בשיטת NLP, שהיא שיטה ידידותית למתאמן ומחברת אותו למשאבים פנימיים החבויים בתוכו ומחזקת את אמונתו ביכולותיו.
עפ"י שיטת NLP, אם אדם אחד יכול לעשות משהו, אז... כל אחד יכול.

שלכם ,
ויק